מיניות אחרי לידה-יש דבר כזה?

מניסיוני הן במסגרת הטיפול, ומשאלות שמופנות אלי בפורומים של נשים אחרי לידה, נושא המיניות הוא אחד הנושאים  שמטרידים במיוחד אימהות אחרי לידה .

מה קורה לחיי המין שלנו? למה לא בא לי? אני לא נהנית, אני מפחדת, פשוט לא בא לי, מה זה אומר? זה נורמאלי? מה זה אומר על הזוגיות שלנו? אלה שאלות שעולות באופן תדיר אחרי לידה.

אנסה לענות על חלק מהשאלות ולהסביר  מעט על מה שקורה למיניות אחרי הלידה.

כדי לנסות להבין מה קורה, צריך קודם כל להבין שמיניות היא חלק מכלול החוויות והתחושות שנשים וגברים מרגישים. כלומר, צריך להתייחס למה שקורה בחיי המין שחלק מהתמונה הכללית .כמו שתיארתי במאמרים קודמים, לידה של תינוק חדש מציבה אתגרים לא פשוטים בפני האם החדשה ובפני הזוג. השנויים שקורים אחרי הלידה משפיעים גם על נושא המיניות, על החשק למין, ועל היכולת ליהנות ממין.

 על פי הספרות נמצא שהעניין והעיסוק במין יורד במהלך ההיריון, ונשאר נמוך אחרי הלידה. לוקח כשנה עד שהעניין חוזר למה שהיה פני הלידה. 

 

אתחיל דווקא מהסוף- באופן כללי, על פי הספרות שעוסקת בנושא, נמצא שהעניין והעיסוק במין יורד במהלך ההיריון, ונשאר נמוך אחרי הלידה. לוקח כשנה עד שהעניין חוזר למה שהיה פני הלידה.  חלק מהשאלות שאני מקבלת לא קשורות רק במין עצמו, אלא במה זה אומר על הזוגיות. עצם הירידה בחשק למין ובעיסוק בו, יכולה להבהיל נשים, ואת בני זוגם. "אולי  אני כבר אל אוהבת את בן הזוג שלי?" "אולי זה אומר שהזוגיות שלנו בסכנה?". הממצא הזה, שחוזר במחקרים רבים, יכול להרגיע ולהוריד חלק מהמטען הרגשי שקשור ליחסי המין. עצם הידיעה שזה בסדר, מהווה גורם מרגיע. זה בסדר, זה קורה להרבה, זה לא אומר שהזוגיות מתפרקת ולא, זה לא אומר שאתם הולכים להתגרש.

גורמים עיקריים ותהליכים הקשורים למיניות אחרי לידה

שנויים בדימוי הגופני

כמו שאמרתי קודם, המין הוא חלק מהאדם במכלול. במהלך ההיריון אישה חווה שינויים מהותיים ומהירים בגוף שלה. אפשר להשוות את השינויים הללו לשינויים שקורים בגיל ההתבגרות, אבל כאן הם קורים תוך 9 חודשים, ולא מתמשכים על פני כמה שנים.  אפשר להבין שינויים כאלה בקצב כזה דורשים עבודה פנימית, עבודה של שינוי הדימוי הגופני פנימי והסתגלות מהירה למצבים חדשים. גם אישה שחייה פחות או יותר בשלום עם הגוף שלה, צריכה עכשיו להסתגל למראה החדש. אחרי הלידה, כמו שכולנו יודעות, הגוף לא חוזר מיד למראה הקודם שלו. ההתמודדות עם השנויים, והיכולת לקבל אותם משפיעים וקשורים לתחושת המיניות  של אותה אישה. כדי שאישה תרגיש מושכת מבחינה מינית, היא צריכה לחיות בשלום, פחות או יותר, עם הגוף שלה.

גורמים הורמונלים, פחד מכאבים כאבים וחתך חיץ

גורמים אלה קשורים בעיקר לקיום היחסים בפעמים הראשונות אחרי הלידה. אחד הפחדים הנפוצים לפני קיום יחסי מין לראשונה הוא החשש מכאב. נשים שעברו חתך חייץ ותפרים סובלות לא פעם מכאבים באזור הנרתיק, וגם כאשר הכאב עובר-נשאר הפחד שמא יחסי מין יגרמו לכאב. גם נשים שלא עברו, לעיתים חוששות מהמגע הראשון אחרי הלידה. יש בסיס לחששות אלה, כי באופן פיזיולוגי, בגלל שינויים הורמונלים קיים לעיתים יובש באזור שאכן יכול לגרום לתחושת כאב בעת קיום יחסי מין. חוץ מהחומרי הסיכה הטבעיים, ניתן להתגבר על הבעיה בעזרת חומרים שנועדו לסכך את האזור. הפחד בעצמו יכול לפגוע ביכולת להתנות ממין, לגרום לקושי ויובש, וכך לכאב. בכאב מאשר שאכן הייתה סיבה לפחד, ועלול להיווצר מעגל קסמים בעייתי. מודעות לנושא יכולה לעזור ולמנוע התפתחות מעגל שכזה, וכמובן שימוש בג'ל או משחה כפי שהסברתי קודם.

עייפות ופניות נפשית למין

אחרי שעברנו את מחסום הפחד, הכאב, וה"פעם הראשונה", והתרחקנו קצת מהלידה,   הגורמים המשפיעים על העניין והעיסוק במין הם גורמים שניתן להגדיר באופן כולל כ"פניות למין.

בתקופה שאחרי הלידה כל סדר החיים משתנה. אמהות חדשות מדברות על כך שהן מרגישות שאין להן זמן לעצמן. במיוחד בשבועות הראשונים, סדרי העדיפויות משתנים כך שקודם כל התינוק, אח"כ אוכל, שינה, ואז נשאר מעט מאוד זמן לדאוג לכל העניינים הרגילים של הבית סידורים וכדומה. בכל המאמץ הזה, קשה למצוא אי של שקט, שיאפשר פניות נפשית לנושא חיי המין. בנוסף, נשים אחרי לידה סובלות לרוב ממחסור חמור בשינה. כשמגיע הערב, חלק מהנשים מרגישות  סחוטות ועייפות. "כשמגיע הערב אני רק רוצה להיות לבד" או "כשהתינוק סוף סוף ישן אני רק רוצה שיעזבו אותי בשקט", "תנו לי רק לא לעשות כלום" וכמובן-"לישון לישון זה כל מה שאני רוצה…"

כל אלה הם משפטים שאני שומעת ומבטאים את קושי שתיארתי. רגשות ומחשבות אלה קשורות אמנם לעייפות, אבל הן גם תוצאה של תהליכים נפשיים שעוברים על האישה  בתקופה שאחרי הלידה, תהליכים שקשורים במסע לאימהות. אמהות חדשות חוות מגוון חדש של רגשות, בעלי עוצמה מפתיעה לפעמים. רגשות כלפי התינוק , רגשות שהן מגלות בתוך עצמן. התינוק והעיסוק בו, למרות הקושי, יכול להיות מאוד מתגמל ומספק. הסיפוק הוא ברובד הנפשי, וכן מבחינה פיזית. אימהות מפיקות הנאה פיזית מהמגע עם התינוק, מהקירבה של גופו, מהחזקה על הידיים, מהנקה. נשים מתארות תחושה של מלאות, סיפוק, עד כדי כך שהן מרגישות שאין להן צורך במגע אחר, נוסף.

במהלך המסע לאימהות אישה בונה את הזהות החדשה שלה כאם. אם קודם לכן היא הייתה "רק" אישה, אשה עם תחושת מיניות, הרי שעכשיו אותה אישה צריכה גם להרגיש מינית וגם "אמא". לפעמים לא קל לחבר את שני החלקים האלה ונדרשת עבודה פנימית, שלוקחת זמן, כדי ליצור את החיבור זה. לפעמים נשים מרגישות סתירה פנימית, לא תמיד מודעת, בין תפקידן כאמהות לתפקידן כנשים עם מיניות, בין הגוף שנועד לספק חיים ליצור חי חדש, לאותו גוף שנועד לתת לפורקן ליצרים מיניים, לעצמן ולבן הזוג שלהן.

הזוגיות המשתנה

הלידה יוצרת שינוי מהותי ביחסי בני הזוג. בעצם, הם כבר לא זוג, הם הפכו שלישיה. יש צורך ליצור איזון חדש במשפחה. שוב, מדובר ברובד המעשי-חלוקת זמן ומשאבים שונה, וברובד הנפשי. במהלך ההיריון ואחרי הלידה יש שינוי בהסתכלות על בן הזוג, בציפיות ממנו או ממנה. מתחים שעולים בתקופה הזו ישפיעו כמובן גם על הקריבה במישור המיני. ככל שהחיכוכים רבים יותר, כך יושפעו חיי המין. התארגנות נכונה וטובה של המערכת המשפחתית התרופה זו תשפיע לטובה כם על חיי המין.

הנקה ומיניות אחרי לידה, וסיכום

האם חוסר הרצון ליחסי מין קשור להנקה? אם אפסיק להניק יחזור החשק? אלו שאלות שאני נשאלת לא פעם.  נעשו מחקרים כדי לענות על השאלות האלה. במחקרים נבדקו מדדים כמו חזרה ליחסי מין בפעם הראשונה אחרי הלידה, תדירות יחסי המין, והחשק המיני. על פי הספרות הרפואית אכן נמצא קשר סטסיטי בין הנקה ממושכות וחזרה מאורחת יותר ליחסי מין. נמצא שאימהות שמאכילות מבקבוק חוזרות מהר יותר ליחסי מין, וככל שההנקה מתמשכת יותר, נדחית הפעם הראשונה" אחרי הלידה. למרות זאת, מעניין לציין שנשים מניקות לא היא שונות מנשים שהאכילו מבקבוק בכל הקשור לסיפוק מיני עצמי.  מבחינת תדירות יחסי המין, נמצא שבאופן כללי התדירות יורדת אחרי הלידה, ונשארת כחצי מהתדירות שלפני במהלך 9 חודשים אחרי הלידה. לא נמצא הבדל בין נשים מניקות ומאכילות מבקבוק. לגבי המדד האחרון, החשק המיני ניתן למצוא תוצאות סותרות,  אבל רוב המחקרים מדברים על  ירידה בחשק המיני בנשים מניקות לעומת מאכילות מבקבוק. האם יש קשר להורמונים? לעייפות? למגע הפיזי? כל אלה נבדקים, אך ללא תשובות חד משמעיות. לגוף האישה לוקח בין שנה לשנתיים כדי להתאושש ממאמץ ההיריון והלידה. ההנקה עצמה מהווה גורם מונע כניסה להריון בתנאים מסוימים. יתכן שמדובר במנגנון של טבעי לשמירה על האישה ומניעה של הריון נוסף, מהר מידי.

האם כדאי להפסיק להניק? לא כאן המקום למנות את יתרונות ההנקה, ובסופו של דבר ככל אישה, וכל זוג, יעשו את השיקולים שלהם.

מה שברור שלידה של תינוק משפיעה על אורח החיים, ובכלל זה גם על המיניות. גם  חיי המין יחזרו להיות לשביעות רצון בני הזוג, יחד עם ההסתגלות לחיים החדשים שאחרי הלידה. הידיעה שמדובר בתהליך טבעי יכולה לעזור לבני הזוג לקבל את השינויים ולהתמודד איתם, ולהפחית רגשות של עלבון, דחייה או טינה, שעלולים להופיע כתוצאה מהמצב החדש ולחבל בזוגיות. כמו בכל שלב בזוגיות, חשובה תקשורת טובה ופתוחה בין בני הזוג. כמו בכל מצב משברי, לעיתים נדרשת עזרה מבחוץ כדי לגשר על הפערים ולעזור לבני הזוג להתגבר על המשבר.

מקורות:

Breastfeeding and postpartum maternal sexual functioning, A review.

LaMarre et al, The Canadian Journal of human Sexuality 2003; 12:151-169.

 

Tagged , . Bookmark the permalink.

Comments are closed.