הבן הטוב/ שי גולדן

 

ספרו של שי גולדן, הבן הטוב, הוא מסמך חזק ונוקב  שנוגע לילדות, אחים, אימהות ומה שבניהם.

מעבר לסיפור ולעניין בו, שי גולדן מוביל אותנו, ביד חזקה, בלי הכנה מוקדמת, ישר לתוך נבכי נפשו של ילד בן חמש.

אנחנו זוכים לטעום מעוצמת הרגשות שמתרוצצים אצל הילד המסויים הזה, אבל קיימים אצל ילדים בכלל, גם ילדים שלא גדלים ב"בית יתומים" ויש להם אמא. בזכות התיאור של שי גולדן אפשר כמעט להרגיש אותם, את הפחדים והרגשות העוצמתיים, ולהבין עם מה ילדים מתמודדים וכמה הם פגיעים. אפשר לטעם את קצה הקצה של אם הפחדים כולם- פחד מכליון שקיים אצל כולם, אבל מודחק ומוכנס לקופסה כדי שנוכל להמשיך לחיות בשקט יחסי.

אנחנו זוכים ללוות את אותו הילד לאורך ילדותו, שנות התבגרותו ועד שהופך הורה בעצמו. זוכים-כי זה נדיר שניתנת לקורא, או לכל אדם פתח שכזה למה שמתרחש מאחורי הקלעים, להתפתחותם של תהליכים נפשיים.

הספר עורר בי אישית תגובה רגשית עזה ולא יכולתי להניח אותו מידי, למרות שאני לא גדלתי בבית יתומים. בשעת הקריאה מתנהל דיאלוג בין נפש הילד של הספר,  ונפש הילד של הקורא, דיאלוג שמעלה רגשות ותהליכים אוניברסלים.

אתר זה עוסק באימהות, והספר הזה מזכיר לנו האימהות מה זה בעצם ילד, עד כמה ילדים הם נוחים להשפעה, פגיעים, וזקוקים להוריהם שיקחו אותם ממחוזות הפחד למחוזות האמון, אמון שיש טוב בעולם הזה. למרות האירוניה המתבקשת לומר משפט כזה בזמנים אלה של מלחמה, הרי שאמונה בסיסית במשפט הזה מאפשרת לאדם לחיות את חייו.

גם כאשר הילד קיבל סוף סוף הורים, הילד  שואל את עצמו ואת הקורא שאלה  מטרידה שלרוב לא נשאלת כלל: האם טוב קרה לו שההורים האלה רצו בו וגידלו אותו? אין ספק שהורים אלה, למרות הטוב שנתנו לו, חרטו צלקות בנפשו הייתה פגיעה במיוחד. ושלא תהיה  לכם טעות, הם לא היכו ולא היו "הורים מתעללים".

"בלילה שאלתי את רן, "אם אי אפשר להגיד לה על משהו שהיא מבשלת שהוא לא טעים, איך היא תדע מה טעים ומה לא ומה להכין ומה לא?" ורן אמר "תגיד לה על כל מה שהיא מכינה שזה טעים, ותאכל רק מה שאתה רוצה". ואני אמרתי-"אבל הם ישימו לב אם לא אכלתי". ורן אמר "הם לא ישימו לב." והוסיף, "ואם הם ישימו לב, תגיד להם שהם רואים לא נכון".

הם רק התכוונו לטוב, כך אמרו לילד,אבל לא ידעו כל כך איך לעשות טוב, ואיך להתמודד עם השדים של עצמם. לכל אם יש שדים משל עצמה, והיא צריכה ללמוד להתמודד איתם במיוחד כאשר היא הופכת לאם שמעצבת ילד. הנפש היא מורכבת, וכך החיים, קשה להגדיר טוב או רע, כמו שממחיש המשפט הבא-"אמא שלי לימדה אותי לשקר. אני חב לה את כל הספרים שכתבתי"

- האמנם?

הבן הטוב / שי גולדן, הוצאת זמורה ביתן. 2008

Bookmark the permalink.

Comments are closed.