איזון מופלא

 

אצ'ווריה סוגרת חשבון עם המגזינים לנשים, המדריכם הרפואיים ואפילו הספרות הקלאסית. שם, היא אומרת, לא יספרו לך את האמת על נשים בהריון, על לידה ועל מה קורה לאישה אחרי הלידה. "בקלאסיקות הגדולות בקושי יש תיאורים של לידות או הריונות….אי לכך יש תעוד מדוייק לדגם הנעליים של מדאם בוברי…אבל לא מספרים כלום על תשעת החודשים הארוכים שהיא הייתה בהריון, ולא על שתים עשרה שעות הלידה שעברו עליה (אם לא יותר), ולא על חודש ההתאוששות שהיא בילתה במיטה(כמו כל אם בורגנית מהמאה התשע-עשרה). …גם בספרות המודרנית לא מצאתי הרבה על הריון ועל לידה, עד כי נדמה שאם אישה כותבת היא לא יולדת, ולהפך" .

"וככה גם התחלתי להבין למה כולם מבקשים ממני לכתוב ספר על אימהות". והספר שלה שונה מכל מה שקראה עד כה.

לוסיה אצ'ווריה, בדמות הבדיונית של הסופרת אווה, מספרת לביתה החדשה את סיפור חייה. הבת הטריה נוכחת ולא נוכחת בסיפור, ומשמשת כמאזינה שיודעת להקשיב, אבל לא  להגיב.  בזכות התכונה הזו, אפשר לומר לה הכל, באופן חופשי.

במסע לאימהות עומדת לפני האישה משימה-עליה לגבש לתוך זהותה הקודמת, זהות חדשה, שלה כאימא. האני המוכרת, צריכה להמשיך להיות, להיות, אבל אחרת, בגירסה מחודשת, של אניאימא.

לפני שאווה יכולה להפוך לאם, ולבנות את זהותה האימהית, היא צריכה להבין מי היא עצמה. הסיפור הזה הוא נסיון להגיע להבנה זו, והדרך להבנה רצופה אבחנות חדות שנוגעות בלב ההוויה של כל אישה.

"כך שגם בלי לבחור בך בחרתי בך, כי כמו שאמרתי, הבחירות שאנחנו עושים בבלי דעת הן הבחירות הכנות היחידות, ואני במודע מעולם לא הייתי מעלה על דעתי שתיהיי לי". כך מספרת הסופרת אווה אגויו, לביתה שנולדה לה לפני 10 ימים. עד שנולדה, מסתבר, היו לאימה חיים מלאי הרפתקאות. וכמו שכתבה, היא לא ממש התכוננה להרפתקה הזו.

בהומור עצמי, בתעוזה ובחוצפה מספרת אצ'ווריה על חייה מלאי התהפוכות הרגשיות, ועל החוויה שלה של ההריון והאימהות. זה אינו ספר על אימהות, אלא ספר שנוגע באימהות. ואלי משום כך, לא תמצאו בו פרות קדושות. אצ'ווריה לא אינה האם ה"אידיאלית", ואפילו לא מנסה להצטייר ככזאת, ומאפשרת לעצמה לשים על הכתב אמיתות שנשים לפעמים מפחדות להודות בהן אפילו כלפי עצמן.

תהנו.

איזון מופלא, לוסיה אצ'ווריה, הוצאת עם עובד, 2007. תרגמה מספרדית יערית בן יעקב.

Tagged , . Bookmark the permalink.

Comments are closed.