הטיפול בדיכאון אחרי לידה

איך מטפלים בדיכאון אחרי לידה? 

אחרי שקראת מה זה בעצם דיכאון אחרי לידה, השאלה הנשאלת – היא אז מה עושים?
האפשרויות הטיפוליות המקובלות כיום הן:
  • טיפול פסיכותרפי, מה שנקרא לפעמים "שיחות" או טיפול פסיכולוגי.
  • טיפול תרופתי.

הטיפול הפסיכותרפי

מוכר יותר בשם "טיפול פסיכולוגי". מדובר בעצם בטיפול שנעשה במילים, במפגש בין המטופל והמטפל. המטפלת יכולה להיות פסיכולוגית, פסיכיאטרית, ולעיתים עובדת סוציאלית שעברה הכשרה מתאימה. הטיפול עצמו נקרא פסיכותרפיה, פסיכו=נפש, תרפיה=טיפול.

ספרים רבים נכתבו על המושג, ומה זה בעצם פסיכותרפיה. באופן כללי ניתן לומר שבין המטופלת והמטפלת מתקיים מפגש יחודי, שלא קורה עם אנשים ב"חיים הרגילים" המפגש היחודי מאפשר למטופלת להביא תכנים, שלחלקם לא הייתה מודעת, ולעבד אותם עם אדם, מטפל שקשובה לצרכיה, אמפטית ולא שיפוטית.

כפי שתיארתי במאמר על דיכאון אחרי לידה, אישה בדיכאון אחרי לידה לרוב מוצפת בתחושות קשות של חוסר ערך עצמי, שמתמקדות  סביב נושא התפקוד כאמא.
 אימהות בדיכאון, או דכדוך מתמשך, מרגישות שהן לא אימהות "מספיק טובות", מחשבות אלו יכולות להיות קשות ומייסרות, ולהוביל לתחושת של בושה ואשמה. כאשר אישה נמצאת בדיכאון, מחשבות אלה, שצבועות בצבע הדיכאון, נראות אמיתיות. הן מטרידות, עיקביות ולא מרפות. התחושות והמחשבות הללו משפיעות גם על הקשר שנוצר בין האם והתינוק שלה.
מהתיאור הזה אפשר להבין שאם כזו, מתחילה את המסע שלה לאימהות מעמדה קשה במיוחד. מעבר לנושא הדיכאון שמטופל תרופתית, אם כזו זקוקה לשיקום הדימוי העצמי שלה כאימא. על הצורך הזה עונה הטיפול פסיכותרפי.
.
לאחרונה, נמצא במחקרים , שכדי לטפל באופן מיטבי בקשר בין האם והתינוק, לא מספיק הטיפול תרופתי, ויש צורך לשלב פסיכותרפיה.

מה הוא הטיפול התרופתי בדיכאון אחרי לידה?

מגוון התרופות בשימוש לדיכאון כיום הוא רחב . מתוך המגוון, תרופות הבחירה הן תרופות מקבוצה שהנציג הראשון והמוכר שלה היא פרוזאק. תרופות אחרות בקבוצה הן סרוקסט, רסיטל, לוסטרל, ציפרמיל, ציפרלקס- ועוד. תרופות מקבוצה זוהן גם תרופות הבחירה בהפרעות של חרדה בהריון או דיכאון בהריון. (על כך במאמר נפרד).

המשותף לכולן הוא שמנגנון פעולתן קשור בחומר שנמצא באופן טבעי במוח, ונקרא סרוטונין. חומר זה משמש כמעביר מסרים בין תאי עצב במוח. המחשבה היא שבדיכאון, וגם במצבי חרדה מסוימים, מופר האיזון של הסרוטונין במוח. באופן כללי ניתן לומר שהתרופות האלה מתקנות את האיזון שהופר.

בניגוד לתרופות שהיו בשימוש בעבר, תרופות אלה לרוב אינן גורמות תופעות לוואי משמעותיות, ולפעמים בכלל לא. אם התרופה כן גורמת לתופעות לוואי, יש אפשרות לעבור לתרופה אחרת מאותה הקבוצה.

חשוב לדעת, שבניגוד לתרופות אחרות מוכרות, תרופות אלה אינן פועלות מידית.

אקמול למשל, ישפיע זמן קצר אחרי נטילתו. אחרי מספר שעות תפוג השפעתו, והמצב יחזור למה שהיה לפני שלקחנו אותו. תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מהסוג הזה, בונות את ההשפעה שלהן במהלך הזמן. הן אינן תרופות מרגיעות שפועלות מידית. כדי ליהנות מהשפעתן, ולהרגיש יותר טוב, צריך לקחת אותן באופן עקבי . ההשפעה הראשונית מופיעה אחרי כ-3 שבועות, לפעמים יותר מהר, לפעמים יותר מאוחר.

שאלה שאני נשאלת לא פעם היא האם יש תלות בתרופות?

התשובה היא לא. כאשר מוצאים את המינון המתאים, ניתן להמשיך במינון זה לאורך זמן, וליהנות מההשפעה המיטיבה של התרופה.

מה בקשר להנקה?

האם צריך להפסיק להניק כאשר נוטלים טיפול תרופתי נגד דיכאון? שוב, מדובר בנושא מורכב. חשוב לי שכל אישה שמניקה, ורוצה להמשיך להניק, תדע שאפשר כיום להתאים טיפול תרופתי לנשים מניקות. המידע לגבי הנושא הזה מתעדכן כל הזמן, ובבוא הזמן צריך לבדוק לגבי כל תרופה ותרופה.

איך בוחרים בין שתי האפשרויות? האם צריך לבחור אחת מהן או כדאי לשלב בין שתיהן? 

התשובה לשאלה הזו מורכבת. ההחלטה  קשורה להמלצות הרפואיות, למצבה הנפשי של האישה הפונה, ולנטיית הלב שלה.
מבחינת ההמלצות הרפואיות, כאשר מדובר בדיכאון קל, לפעמים קל עד בינוני, ניתן לפעמים לטפל בטיפול פסיכותרפי בלבד, ללא טיפול תרופתי. במקרים קשים יותר, הטיפול המומלץ הוא תרופתי. למרות זאת, יש נשים שמרגישות כל נושא הטיפול הפסיכולוגי לא מתאים להן, ויבחרו דווקא בטיפול תרופתי. ולהפך.
אם מתחילים טיפול תרופתי, האם כדאי לשלב גם  טיפול פסיכותרפי?
מניסיוני בטיפול בנשים עם דיכאון או חרדה בהריון או אחרי לידה-בהחלט כדאי.
.

בשלב זה של חייה, המשימה של האם החדשה היא לבנות מחדש את הזהות העצמית שלה כאישה וכאם, עם תחושת ביטחון ביכולתה להיות אמא מספיק טובה. כאשר תהליכים אלה זורמים באופן טבעי, היא תוכל להרגיש בעלת כוח ויכולת. היא אמורה להרגיש, חלק גדול מהזמן, שהיא מבינה מה התינוק שלה צריך, ומסוגלת לתת לו את מה שהוא צריך. תחושות אלה מובילות להנאה וסיפוק באימהות ומזינות את הביטחון העצמי.

אני בטוחה שיש עוד שאלות רבות בנושא הטיפול התרופתי והטיפול בכלל, ניסיתי לתת כאן  מושג כללי, וגם להוריד קצת את הפחד שיש לפעמים מכל הנושא הזה שנקרא תרופות "פסיכיאטריות". לכל אישה יש שאלות שמטרידות אותה במיוחד.

בסופו של דבר כשבאים להחליט על טיפול כזה או אחר ההתאמה היא אישית. ההחלטה קשורה לנטיות שלה, למצב הנפשי של אותה אישה שפונה, לרקע האישי והרפואי שלה, לגורמי התמיכה שעומדים לרשותה ועוד.

Tagged , . Bookmark the permalink.

Comments are closed.